פרסומים
וירוס הפפילומה האנושי HPV- לחסן או לא לחסן?
7.6.2016
החיסון לוירוס הפפילומה האנושי (HPV) , שמופץ על ידי שתי ענקיות תרופות מארה"ב ומאנגליה נכנס לסל התרופות בישראל וניתן לבנות ולבנים בגיל חטיבת הביניים. ההחלטה של משרד הבריאות לחסן את בני הנוער נובעת מכך שהמופעים המסוכנים של הוירוס נקשרו באופן ישיר למחלת סרטן צוואר הרחם בנשים, ועוד סוגים של סרטן בנשים וגברים. לצד השמחה על עשיית צעד נוסף במלחמה המתישה מול מחלת הסרטן, ישנם קולות אחרים שמסתייגים מהיעילות והבטיחות של החיסונים הללו.
וירוס הפפילומה האנושי (HPV) הוא וירוס בעל יותר ממאה זנים!
מרבית הנשים והגברים באוכלוסיה ידבקו בוירוס במהלך חייהן, לרוב במהלך קיום מגע מיני. ב-90% מהמקרים הגוף יפטר מהוירוס בכוחות עצמו תוך פחות משלוש שנים. בשאר המקרים, הוירוס עלול לגרום להתפתחות של תאים טרום סרטניים שעלולים להתפתח לתאים סרטניים ולגרום לסרטן צוואר הרחם. הזנים המרכזיים שמתוארים כזנים המסוכנים שיכולים לגרום לסרטן צוואר הרחם הם הזנים 16 ו-18, אך למעשה ישנם עוד זנים שבדומה לזנים אלו, עלולים לגרום למחלת הסרטן. מעבר להם ישנם זנים שנחשבים בעלי סיכון נמוך, והם עלולים לגרום למשל ליבלות.
במשרד הבריאות הישראלי הוחלט לחסן את כל הבנות והבנים בגיל החטיבה. החיסון גרדסיל (Gardasil) נועד לחסן נגד הזנים 16 ו-18 שכאמור נחשבים כגורמים מרכזיים לסרטן צוואר הרחם, וכן לחסן נגד הזנים 6 ו-11 שגורמים ליבלות באיברי המין. החיסון השני שאושר על ידי משרד הבריאות הוא סרויקס (Ceravix), חיסון נגד הזנים 16 ו-18. משנת 2012 החיסונים נכנסו לשגרת החיסונים בבתי הספר בישראל. הרצון להשתמש בחיסון נובע בין השאר מכך שבישראל מדי שנה 80 נשים נפטרות מסרטן צוואר הרחם ובנוסף לכך, נמצא קשר בין הוירוס לבין סרטן הלוע, הפה, הפין ופי הטבעת (מתוך אתר משרד הבריאות).
מאז שהחלו לתת את החיסון בארה"ב באירופה ביפן באוסטרליה ובישראל, החלו להצטבר עדויות על מקרים של התפרצויות של מחלות קשות, נכויות ואף מוות שייתכן שהתרחשו בעקבות קבלת החיסון. חברות התרופות טוענות שמדובר על מקרים נדירים ביותר ושאין הוכחה שהם בכלל קשורים לקבלת החיסון. המתנגדים טוענים שהמחקר שנעשה לא מספק ושהחיסון מהווה סיכון שאינו מצדיק את יישומו, בעיקר כאשר יש אלטרנטיבה שאינה מהווה סכנה- בדיקות סקר.
בישראל ובמרבית המדינות המערביות ישנה מדיניות של בדיקות סקר של צוואר הרחם –בדיקות פאפ ופאפ דק. כאשר בבדיקות אלו מתגלים תאים חשודים, הרופא המטפל יבקש לעשות בדיקה יותר מעמיקה כדי לראות האם יש שינויים לא טבעיים בתאים. במקרים כאלו הוא גם עשוי להציע לבצע בדיקת HPV– בדיקה שמזהה בשיטות גנטיות נוכחות של הוירוס, וסיווג לפי זנים. אם מתגלה נוכחות של הוירוס, או נראים תאים שעברו שינויים, הרופא עשוי להחליט לטפל בתאים באופן ממוקד, ומאותו שלב יש להקפיד על מעקב מסודר. בישראל ובעולם יש מגמה של מעבר לבדיקות סקר של צוואר הרחם דווקא על ידי בדיקת HPV, בזכות רמת הדיוק הגבוהה של הבדיקה, שמבוססת על נוכחות גנטית של הוירוס.
בדיקות סקר של צוואר הרחם גרמו לירידה דרמטית בתמותה של נשים מסרטן צוואר הרחם. חשוב להקפיד על בדיקות שגרתיות אצל הגינקולוג כדי לזהות בזמן התפתחות של תהליכים לא טבעיים בתאים.
שורה תחתונה- לכל הדעות, נשים שקיבלו את החיסון, בדומה לנשים שלא, חייבות להמשיך ולבצע בדיקות תקופתיות של צוואר הרחם. החיסון אינו מהווה הגנה מפני כל הזנים של הוירוס, וכן מפני גורמי מחלה אחרים שעלולים לעבור במגע מיני. על כן החיסון אינו מהווה תחליף לאמצעי מניעה, בדיקות שגרתיות והתנהגות אחראית כלפי גופך.
