ברפואה בכלל וברפואת נשים בפרט, אחד הדברים שאנחנו מדברים עליו הרבה הוא הצורך להכיר את הגוף שלך ובתוך זה את המיניות שלך.

ומדוע זה חשוב? כי כאשר את מכירה את גופך, את יודעת לזהות שינויים, את יודעת מה מרגיש לך טוב, ומה לא. כך בריאותך ואיכות החיים שלך משתפרים ללא הכר. ויש לנו אחריות גם על הצעירים.

ברשתות החברתיות, ביוטוב, בסרטונים, אפילו בקומדיות רומנטיות יש כל כך הרבה תפיסות מוטעות של מין וגוף. ואני אפילו לא מתחיל לדבר על מה שרואים בסרטים פורנוגרפיים.

כאשר נערים ונערות צופים בתכנים האלה הם משווים את עצמם למה שהם רואים, את הרגשות והתחושות שלהם, וגם איך שהגוף שלהם נראה. אבל הגוף ואיברי המין שלהם בהכרח לא נראים כמו אצל השחקנים, וגם הביצועים והפנטזיות שלהם לרוב רחוקים משם. מה שעלול להביא אותם פעמים רבות לבושה וייאוש בנוגע לעצמם.

מה עושים כדי לעזור להם? נותנים להם כלים וידע. יושבים ומדברים איתם, ומלמדים אותם בגוף ראשון.

יתירה מכך, בתקופה האחרונה אנחנו שומעים סיפורים קשים על מעשים של אלימות מינית על ידי נערים, או סתם התנהגות מנותקת ולא אכפתית כלפי האחר.

אנחנו המבוגרים, ההורים, המורים והרופאים, כאן כדי להראות להם מה אמת ומה שקר, ולתת להם מצפן שיכוון אותם לכבד את הגוף שלהם ושל הזולת. ספרים ומקורות ידע מהתחום יכולים לעזור לנו לעשות את זה.

קיבלתי המלצה ממטופלת שלי על הספר "הפלא שם למטה-המדריך השלם לווגינה", אני מביא אותה כלשונה:

"מחברות הספר, אלן סטיקן דאל וד"ר נינה ברוקמן, אז סטודנטיות לרפואה מנורווגיה, כותבות שהספר נולד מתוך עבודתן על חינוך מיני עם בני נוער. בכל הנוגע למיניות, הן גילו בורות רבה, תפיסות שגויות על הגוף ועל מין. הכותבות גם מצאו שבני הנוער מאוד מתביישים בגוף שלהם, ובעיקר הבנות. לכן התחילו לכתוב בלוג שהפך לספר ותורגם ליותר מ-30 שפות!  

על מה הספר?

הספר מביא מידע על כל מה שסובב את מערכת המין הנשית, ובמרכזה הפות והנרתיק. על התבגרות, על מיניות, איך המערכת בנויה ומתפקדת, אמצעי מניעה, בעיות, הפרשות, כאבים, מחלות מין, וכמובן על האורגזמה הנשית.

למה כדאי לקרוא את הספר הזה?

כי הוא מעניין, והוא מביא עובדות מדעיות ומחקריות בצורה שנעים וכיף לקרוא.

למי הוא מומלץ?

לנערות, נשים צעירות, לאימהות ואבות של, לנשים מבוגרות, וגם לנערים ולגברים.

גם שועלות ושועלי קרבות ותיקים יכולים ליהנות מהספר, וגם ללמוד משהו חדש על הדרך.

הידעת? הבאנו לכם כמה נקודות מעניינות כדי לעשות לכם חשק לקרוא עוד:

• אצל כל אישה (וכל גבר) איבר המין החיצוני נראה אחרת לגמרי. אין שתי נשים עם אותו הפות והנרתיק, אותה הצורה, אותו הגודל. לדוגמה, יש נשים שהשפתיים הפנימיות של הפות שלהן יותר ארוכות מהחיצוניות, ובולטות החוצה.

• הדגדגן הוא לא רק האיבר הקטן שבולט החוצה בחלק העליון של הפות, היות ולדגדגן שתי זרועות הממשיכות פנימה והצידה.

• "מיתוס קרום הבתולים"- קרום הבתולים הוא קרום טבעתי שנמצא בכניסה לנרתיק, עם פתח קטן במכרזו המאפשר יציאת הדם הוסתי בזמן המחזור. קרום זה בנוי אחרת אצל כל אחת. מחקרים מראים שרק אצל כחצי מהנשים יופיע דימום קל בפעם הראשונה שהן מקיימות יחסי מין!

• לכל אחת, מגיל ההתבגרות ואילך, יש הפרשות מהפות והנרתיק. ההפרשות משתנות במשך החודש, ומעידות על המצב ההורמונלי שלך. אם יש שינוי שאת לא רגילה אליו, בצבע, במרקם, בריח, כדאי שתלכי להיבדק. בכלל, שינויים בהתנהגות של הגוף שלך הם בדרך כלל תמרור בשבילך להיבדק. וזה מעבר לכך שחשוב ללכת לבדיקות שגרתיות אצל הגינקולוג/ית שלך, בתוכן בדיקות תקופתיות של תאי צוואר הרחם (בדיקת פאפ או בדיקה לקיום וירוסים מסוג פפילומות בנרתיק).

תוכלו לשמוע עוד מדאל וברוקמן בפודקסט מוצלח של ה-BBC שנקרא Women's Hour:

https://www.bbc.co.uk/sounds/play/b09tc4jv

אלן סטיקן דאל ונינה ברוקמן, "הפלא שם למטה-המדריך השלם לווגינה", מאנגלית: ניצן לפידות, מודן הוצאה לאור, 2018."

אם יש לכן עוד רעיונות לספרים, סרטים ועוד דרכים להפוך את הנושא של מין ומיניות לנגיש ופתוח יותר, אשמח לשמוע!

עמותת Jo’s Cervical Cancer Trust, שפועלת למניעה ומלחמה בסרטן צוואר הרחם, פרסמו לאחרונה מחקר אודות הנטייה של נשים צעירות בגילאים 25-29 בבריטניה להימנע מביצוע בדיקת פאפ. שליש מתוך 2,017 נשים שהשתתפו במחקר סיפרו שהן לא מגיעות לבדיקת פאפ בגלל שהבדיקה מביכה אותן. חלקן מתביישות בגוף שלהן באופן כללי, וחלקן בואגינה במיוחד. רוב הנשים שהשתתפו במחקר לא ידעו שסרטן צוואר הרחם נפוץ גם אצל נשים צעירות, מתחת לגיל 35, והתכוונו לדחות את הבדיקה למועד לא ידוע. על פי נתוני העמותה, 75% ממקרי סרטן הרחם בבריטניה נמנעים בזכות גילוי מוקדם שנעשה בעזרת בדיקת פאפ. הם קוראים לנשים לא לתת לבושה לגרום להן לוותר על הבדיקה שיכולה להיות מצילת חיים.

מדוע חשוב לבצע בדיקת פאפ?

בדיקת פאפ היא בדיקה של תאי צוואר הרחם. מטרתה לברר האם התרחשו שינויים בתאים- שינויים שעלולים להתפתח ולהפוך לסרטן צוואר הרחם. מכאן חשיבותו של הגילוי המוקדם.

בדיקת פאפ היא בדיקה פשוטה (תוכלי לראות הסבר מפורט בסרטון למטה) ולוקחת כ-2 דקות. אצל רוב הנשים היא אינה כרוכה בכאב, אלא באי נעימות בלבד. בבדיקה הרופא הגינקולוג משתמש במפשק-ספקולום כדי להרחיב את הואגינה, ובעזרת מטוש יאסוף בעדינות תאים מצוואר הרחם. את הדגימה הוא שולח למעבדה ועם קבלת התוצאות הוא יכול להבין מה מצב צוואר הרחם, והאם דרוש טיפול נוסף.

השבוע (22-28.1.2018) הוא שבוע המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם. זוהי הזדמנות מצוינת בשביל כל אחת לקבוע תור לגינקולוג או הגינקולוגית שלה ולבצע את הבדיקה.

על פי מאמר שפורסם בפברואר האחרון ב- PLUS ONE, פעילות גופנית סדירה ומותאמת יכולה להקל על הסימפטומים של דליפת שתן. אחת ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית היא הורדה במשקל, משקל שיכול לגרום לעומס ולחץ על צינור השתן, וכן על שרירי רצפת האגן.

כמעט חצי מהנשים סובלות מדליפת שתן בשלב זה או אחר בחייהן. רובן מעדיפות לא לדבר על זה בגלל המבוכה הכרוכה בעניין, וחבל. עם השנים, ובעיקר אחרי גיל המעבר (מנפאוזה) עלולה להיות הגברה של התופעה.

לפי המחקר, התופעה שכיחה יותר אצל נשים שאינן פעילות מבחינה פיזית, הן בגלל אופי עבודה משרדית שהוא יותר נייח, והן מצד הזמן שהן יכולות ומצליחות להקדיש לספורט. הזמן המומלץ לפי המחקר הוא לפחות שעתים וחצי של פעילות גופנית בשבוע. המחקר נערך בפינלנד בהשתתפות של 647 נשים בגילאים 48-55. קשה להאשים את הפינים בחוסר פעילות גופנית, מאחר וזו מדינה שספורט הוא עיסוק מאוד מרכזי בה, כולל רכיבה על אופניים, הליכות, סקי, הוקי קרח, קטיף אוכמניות ופטריות ביער ואפילו כדורגל ביצות.

איך את יכולה לבחור פעילות גופנית שתתאים לך?

כדאי למצוא משהו שאת יכולה ליהנות ממנו (לפחות במידה מסוימת…) ותצליחי להתמיד בו. חשוב שיהיה מותאם לגילך, לא אינטנסיבי מדי ושלא יגרור עומס על שרירי רצפת האגן- קבוצת שרירים שמשחקים תפקיד מרכזי בשמירה על היציבות והתפקוד של איברי רצפת האגן, ביניהן צינור השתן (השופכה) והרחם. למעשה מומלץ למצוא ספורט שעוסק בין השאר בחיזוק שרירי רצפת האגן, כמו פילאטיס, יוגה, פלדנקרייז, וכדומה. זה לא הזמן להתחיל באימון בקפיצה על טרמפולינה שתמיד חלמת עליו.

אחת מהגינקולוגיות שהשתתפה בצוות המחקר, מומחית לאורוגינקולוגיה ולרפואת נשים, קוראת לגינקולוגים ואנשי טיפול ורפואת נשים לשאול נשים האם הן בוחרות שלא לעסוק בספורט בגלל דליפת שתן וחוסר הנעימות הרבה הכרוכה בכך. כך הן יוצרות לעצמן מעגל קסמים שקשה מאוד לצאת ממנו אבל לא בלתי אפשרי.

מחקרים אחרים מראים שכדאי לנשים להתחיל בפעילות גופנית בגיל מוקדם ככל האפשר, וכך להגיע לגיל המעבר ומעבר לו עם גוף חזק וחיוני, ובלי דליפת שתן מציקה. אמנם ישנם גורמים נוספים שעלולים להשפיע על דליפת שתן, כמו סטרס, שתיית קפאין, זיהומים, ואחרים. לא תמיד פעילות ספורטיבית יכולה לעזור כשיש פגיעה יותר עמוקה. במקרים כאלה ואחרים כדאי לשקול ניתוח לתיקון ופתרון של הבעיה, בהתייעצות ובדיקה של גינקולוג מומחה לניתוחי רצפת אגן.

לקביעת תור לייעוץ לטיפול ברצפת האגן התקשרי לטל. 08-9491410 או לחצי כאן ליצירת קשר.

השחקנית והכותבת האמריקאית בת ה-29 זוסיה מאמט סיפרה בשיחה ב- MAKERS, (אתר שמביא שיחות וידאו של נשים או על נשים) על שש שנים בהם סבלה מכאבים בזמן קיום יחסי מין, מהטלת שתן מרובה וכאבים כרונים בנרתיק. מאמט הגיעה לאבחון אצל טובי הרופאים והגינקולוגים שכסף יכול לקנות והופתעה שוב ושוב שהאבחנה שלהם במקרה הטוב הייתה מוטעית, מה שהוביל לטיפולים לא מותאמים ומכאיבים שלא הועילו ולעתים אף החמירו את מצבה. במקרה הגרוע, האבחנה של הגינקולוגים הייתה שהיא מדמיינת, שהיא ממציאה, ושמתוקף היותה שחקנית, היא נוטה לדרמה מיותרת. היא הרגישה שלא מקשיבים לה ולא רואים אותה. בסופו של דבר, היא הגיעה לרופאה שכן הקשיבה ומיד ראתה שהיא סובלת מבעיה ברצפת האגן, בעיה שניתנת לטיפול על ידי פיזיותרפיה, במקרה של מאמט, או בחדר הניתוח במקרים אחרים.

תפקידו החשוב של רצפת האגן

רצפת האגן היא למעשה רשת של שרירים המסודרים כמו הספרה 8, שתפקידם להחזיק את איברי הבטן במקומם. בתוכם תוכלו למצוא את הרחם, שלפוחית השתן, והמעי הגס. בנוסף תפקיד רצפת האגן הוא לתת תמיכה לנרתיק. אף על פי שאלו שרירים פנימיים, יש לכל אישה את היכולת לכווץ ולשחרר את השרירים, וכן ללמוד איך לחזק אותם. בתקופת ההיריון ממליצים להשקיע זמן בתרגול של חיזוק רצפת האגן וגם ללמוד איך להרפות אותו. תקופה נוספת שבה רצפת האגן עולה לכותרות היא בגיל העמידה, כאשר היחלשות שרירים הנובעת מהגיל עלולה לגרום לצניחת איברים, לכאבים ולדליפת שתן.

נשים צעירות וגם נשים מבוגרות עלולות לסבול מהיחלשות שרירי רצפת האגן

חשוב לדעת שגם נשים צעירות, ואפילו נשים שלא עברו היריון ולידה, כפי שמאמט מעידה, עלולות לסבול מחולשה בשרירי רצפת האגן ומסימפטומים ותופעות לא נעימות, כפי שתוארו לעיל. בשיעורי יוגה, פילאטיס וגם בשיעורי התעמלות ייעודיים, תוכלנה למצוא תרגילים רבים לחיזוק רצפת האגן, ולמנוע מראש מצב של היחלשות של השרירים. במצבים בהם יש היחלשות של שרירי רצפת האגן, או חשד לכך, חשוב ללכת לגינקולוג להיבדק ולהבין מה קורה.
המסר של מאמט- נשים, תלמדו להכיר את הגוף שלכן ויותר מכך, תסמכו על עצמכן, אם כואב לכן משהו, זה אמתי.

צפו בשיחה של זוסיה מאמט בסרטון הזה: